<h1>סמ"ג לאוין סימנים ש"ה—ש"ו</h1>
<h2>דף סג.</h2>
כהן שעבד ואחר כך נודע שהוא טמא אם הייתה טומאה ידועה כל הקרבנות שהקריב פסולין שהרי עבודתו חולין, ואם היא טומאת התהום בנזיר ועושה פסח הציץ מרצה כדאיתא בפרק שני דזבחים (כ"ג א') וכל (הזבחים) [הקרבנות] שהקריב נרצה ואפילו נודע לו שהוא טמא קודם שיזרוק הדם וזרק הורצה כדאיתא בפרק כיצד צולין (פסחים פ"א ב') שהציץ מרצה על טומאת התהום בנזיר ועושה פסח (ע"פ לשון הרמב"ם ביאת המקדש פ"ד הל' ו' ע"ש בכס"מ), ואומר במסכת נזיר (ס"ג א') ובתוספתא (זבים פ"ב הל' ה') (איזהו) [איזו היא] טומאת התהום כל שאין אדם מכירה אפילו בסוף העולם, ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד ולא להרוג שהרי יודע בו זה שהרגו, נמצא המת גלוי אין זה טומאת התהום, נמצא משוקע בקרקעית מערה והמים על גביו וכן היה טמון בתבן או בעפר או בצרורות הרי זו טומאת התהום, היה נקבר במים באפילה ובנקיקי הסלעים אינה טומאת התהום (ע"פ רמב"ם נזירות פ"ו הל' י"ח—י"ט) פירוש (רש"י פסחים שם) שהרי המציץ שם יכול לראות.
